כתיבת האמנה: רקע ומטרות

לפני קום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה, שימש הסדר ה"סטטוס קוו" מסגרת מוסכמת ליחסי שומרי המצוות והחופשיים במדינת ישראל. תהליכים מורכבים בחברה הישראלית, שינויים ביחסים בינה ובין הפזורה היהודית ושינויים בחברה המערבית כולה, גרמו לערעור המסגרת המשותפת, להחרפת השסע הפנימי ולהחלשה ניכרת של המנגנונים המוסכמים ליישוב מחלוקות.

האמנה המוצעת נובעת מתחושה הולכת וגוברת של אנשים רבים, מכל חלקי הציבור בישראל, שקיים צורך בהסכם מסגרת חדש בין שומרי מצוות לחופשיים בישראל. בבסיס האמנה עומדת ההכרה בחשיבות של יצירת תשתית להסכמה בין חלקי החברה היהודית, תוך מציאת דרך מעשית משותפת וקיבועה בחוק.

ישראל הראל, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, יזם את ההידברות בין פרופ' רות גביזון לרב יעקב מדן, והציע להם את הדרך הייחודית והמקורית של הידברות בשניים ולא בפורום גדול יותר.

ייחודה של אמנת גביזון-מדן

אמנת גביזון-מדן ייחודית במספר מימדים, ביחס לאמנות אחרות.

מימד הזמן: גביזון ומדן שקדו משך כשלוש שנים על חיבור האמנה. מדובר בתקופה ארוכה בהרבה מתקופת העבודה שהוקדשה לאמנות אחרות. השניים ניהלו זה עם זה דיאלוג עמוק ונוקב על מכלול הסוגיות השנויות במחלוקת, בין הקבוצות אליהן הם משתייכים.

מימד התהליך: קיים שוני ניכר בתהליך שעברו גביזון ומדן, ביחס לקבוצות מקבילות אחרות שעסקו ביחסי שומרי מצוות וחופשיים. הקבוצות האחרות ישבו בפורומים רחבים, בשעה שגביזון ומדן ישבו בשניים. הסכמה רחבה אמנם מחייבת  השתתפות של מגזרים וקבוצות רבות, אך החיסרון המרכזי של פורומים רחבים הוא נטייתם להוביל לפתרונות עמומים. פתרונות אלו עלולים להביא לעקיפת הנקודות הכואבות בטווח הקצר, ולסיכון יציבות ההסדר כולו בטווח הבינוני והארוך.

העבודה בשניים אפשרה לגביזון ולמדן להגיע להסכמות מרחיקות לכת ואמיצות בכל הנושאים השנויים במחלוקת. על החיסרון של "היעדר ייצוג" לקבוצות אחרות, חיפו מחברי האמנה באמצעות הבאת פרטי ההסכמות בפני קבוצת ביקורת של אנשי ציבור, לצורך קבלת היזון חוזר. חלק מהשגות קבוצת הביקורת שולבו בנוסח האמנה.

מימד התוצר הסופי: בשונה מאמנות אחרות, הכוללות הצעות הסדר מעשיות בלבד – ללא כל טקסט נלווה, חיברו גביזון ומדן הקדמות אישיות מפורטות, המהוות למעשה "אני מאמין" שלהם למפעל כולו. בנוסף להקדמות האישיות, מובאים דברי הסבר מפורטים ונפרדים להצעות המעשיות.
ההפרדה בין ההצעה המשותפת לבין דברי ההסבר האוטונומיים, ממחישה כי אין בכוונת המחברים להביא לכלל אחידות מחשבתית של הציבור היהודי בישראל. חייב אמנם להיות חוק משותף אחד לכולנו, אבל עולם הערכים ואורחות החיים של כל קבוצה וקבוצה יישארו שונים ומגוונים.

לחצו כאן להרחבה:

הרקע לכתיבת האמנה

רוח האמנה

תמצית ההצעות